כיצד לעזור לילדים בשעת חירום

נכתב על ידי לימור צמח, מטפלת באומנות ומנהלת מרכז תמר

החדשות, האזעקות והלחץ הכללי משפיע על כולנו במצב חירום. הילדים שלנו בעיקר רגישים לכל השינויים והם בהחלט קשובים ועירניים למה שקורה סביבם, גם אם אין להם את המילים להסביר מה קורה. חלק מהילדים יראו סימני מצוקה ולחץ כמו בכי, חוסר שקט או שאלות חוזרות ונשנות, וחלק מהילדים לא יראו בחוץ את המתח, אך הוא קיים, כפי שהוא קיים אצל כל אחד ואחת מאיתנו.

כיצד נסייע לילדים להתמודד עם הלחץ?

1. קודם כל להרגע. אנחנו המבוגרים צריכים להיות רגועים כמה שאפשר, לשדר “עסקים כרגיל” כמה שניתן. לשמור על שגרה, אפשר להזמין חבר\ה. לדבר ללא לחץ ושיחות לקרובים וחברים לחוצים להשאיר מחוץ לאוזנהם של הילדים. בתוך כך גם להשתדל שלא לחשוף לטלויזיה ולחדשות. יחד עם זאת, כן לתווך לילדים את המצב. איך נעשה זאת?
2. יש להסביר את המצב במילים פשוטות. חוסר הידיעה מה קורה עם הבנה ברורה שאכן קורה משהו אבל לא מספרים לי עליו זו תחושה שיש קטסטרופה ולכן החרדה עולה. על כן עלינו המבוגרים להסביר במשפטים קצרים וברורים שאנחנו נמצאים במצב קצת שונה, ושצריך בגלל זה להשאר בבית. בבית כששומעים את האזעקה (אצל ילדים קטנים ניתן לומר “צליל של טווווו”) אנחנו נכנסים רגועים לממ”ד\מרחב מוגן. חשוב לציין שהמרחב המוגן מגן עלינו ושם אנחנו בטוחים.
3. לתת תחושה של כוח. חשוב לחזק את הכוחות ששומרים עלינו, כמו יש לנו צבא חזק וכיפת ברזל שהיא שומרת עלינו. יש מבוגרים שמקבלים החלטות וחשוב להם לשמור על כל האזרחים.
4. לדבר על הרגשות. חשוב לדבר על רגשות של פחד ולא להסתיר אותם. כך גם הילדים יחושו בטוחים שיש כאן מבוגר שלא חושש ושאפשר להרגיש עימו בטוח.
5. חשוב לתת תחושה של כוח אישי. החויה שקורה משהו ואין לי מה לעשות היא תחושה של חוסר אונים. על כן תנו לילדים לעזור לכם. למלא מים שיהיו בממ”ד\מרחב מוגן, יכינו ציורים, יעזרו להכין אוכל עכשיו שכולנו יחד בבית וכדומה. כל מה שיסיח מחד את דעתם ומאידך יגרום להם לחוש פעילים ובעלי כוחות לסייע לעצמם.

 

לסיכום

לחץ ומצוקה אינם באים לידי ביטוי רק בעיתות חירום. ילדים רבים חווים מתח וחרדה גם לאחר ארוע החירום או בדעבד.

אם אתם נתקלים בשאלות בנוגע להתמודדות עם מצבי חרדה, נשמח לסייע בהדרכת הורים, בטיפול פסיכולוגי לגיל הרך או בטיפול בהבעה ויצירה.