האם לילדנו קושי חברתי?

מאת: לימור צמח, מטפלת בהבעה ויצירה ומנהלת מרכז תמר

מיומנות חברתית הנה מיומנות מולדת המשתכללת עם השנים. היא מבטאת כישורים ויכולות המאפשרות לילד לפעול בהתנהגות חברתית הולמת.

התנהגות זו נבחנת בהתאם לאינטראקציה החברתית המצופה מכפי גילו של הילד. היא באה לידי ביטוי ביכולתו של הילד לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, תוך קבלת החלטות בסיטואציות המערבות צורך בניהול הרגשות, יצירת משחק מתאים מול בני הגיל, קבלת סמכות והבנת המציאות לעומת צרכיו האישיים של הילד.

מה מעכב התפתחות של מיומנויות חברתיות?

1. קשיים רגשיים: קושי רגשי מקשה על הילד להיות פנוי  ליצירת אינטראקציה עם ילדים בני גילו. קשיים אילו עשויים להעלות עקב חויות משבר או טראומה: מעבר דירה, שינוי המארג החברתי בעקבות כניסה של ילד חדש לכיתה, אירוע משפחתי או חברתי אשר משפיע על הילד, לידת אח,  אובדן בגיל צעיר, גירושין של הורים, חוסר תפקוד הורי בשל מחלה וכדומה. חשוב לזכור כי ארועי חיים שנראים לנו המבוגרים כ"קלים" עשויים להחוות לילד כמשבר משמעותי ולכן להשפיע על התנהגותו ותפקודו. הילד עלול ליסוג, להימנע ולא לרכוש את המיומנויות חברתיות המתאימות לקבוצת גילו. לעיתים ישנו ניסיון לפצות על חווית חסך דרך תפיסה של מקום מרכזי בקרב קבוצת בני הגיל,  במקרה זה לא נצפה בהתנהגות הימנעותית, אך יתכן ודרכו של הילד לתפוס את מקומו תגרום לדחייתו ע"י האחרים ובכך תשוחזר חוויית הנטישה.
2. לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז: קשיים בקשב וריכוז המאופיינים בתסכול גובר לעיתים קרובות, אימפולסיביות, תנועתיות והיסח דעת עפ"י רוב משפיעים גם הם על מערכת היחסים החברתית של הילד. ילד המתקשה בשליטה עצמית עלול למצוא עצמו מעורב בתקריות חוזרות ונשנות עם בני גילו. ככלל, קשיים בתפקוד הלימודי הפוגעים בהישגים, משפיעים רבות על הדימוי ועל הביטחון העצמי של הילד. פגיעה שכזו משפיעה רבות על אופן השתלבותו בחברה ועל פיתוח מיומנויות חברתיות תקינות.
3. לקויות פיזיות: לדים הסובלים מלקויות פיזיות כמו בעיות שמיעה, קשיי ראייה, סרבול מוטורי עשויים להתקשות בהשתלבות חברתית וברכישת מיומנויות חברתיות כמצופה. הם אינם ערניים וקשובים לכל הגירויים השמיעתיים ו/או החזותיים המעורבים באינטראקציה בינאישית ועל כן עלולים להבין ולפרש מצבים בצורה לא נכונה. לעיתים קרובות הלקות הפיזית פוגעת בדימויים ובביטחון העצמי, על כן אותם ילדים פחות מתנסים ומעזים להתמודד בפעילויות של בני גילם. לעיתים בשל מגבלותיהם, הילדים אינם מסוגלים להתמודדות כמו אחרים ולכן נותרים בשלב התפתחותי נמוך יותר מבחינה חברתית.
4. עיכוב התפתחותי: עיכובים בהתפתחות המוטורית ובהתפתחות השפה עלולים לעכב התפתחות חברתית ורכישה של מיומנויות חברתיות. ילדים ששפתם מצומצמת או שדיבורם אינו ברור מתקשים לבטא את עצמם ואת רגשותיהם ולכן נוהגים להביע את עצמם בהתנהגות. לעיתים קרובות ילדים אלו חווים את האחרים כלא מבינים אותם וכתוצאה מחוויות התסכול המצטברות מתקשים לרכוש מיומנויות חברתיות יעילות. במקביל ילדים אילו עלול לחוות עצמם כלא מובנים ועל כן להמנע מלקחת חלק במשחק החברתי.

כיצד אפשר לדעת אם לילד יש בעיה חברתית?

תסתכלו ותשאלו.

ראשית, תקשיבו לילד עצמו: אם ילד חוזר מבית הספר עצוב ומתלונן שילדים מציקים לו; או אם ילד מסרב לצאת לגן המשחקים וכשההורה מנסה לעודדו לכך, הוא טוען שאף אחד לא רוצה לשחק איתו; או אם הילד מסוגר בבית, לא יוצר קשר עם חברים וחברים לא יוצרים קשר איתו, והוא נראה עצוב.

שנית, תשאלו את המערכת החינוכית ובחוגים: פעמים רבות, ילד מופנם יקפיד ליצור הפרדה בין המתרחש בתוך המשפחה לבין מה שהוא חווה מחוצה לה, במיוחד אם מדובר בחוויות שליליות. אפשר לשאול את הגננת או המורה כיצד הילד מתנהג בשיעורים, בהפסקות, האם יש קבוצת חברים שאליה מתחבר, האם יש חבר טוב? האם הילד יושב לבד כל הזמן או שילדים מתיישבים לידו? האם הוא נדחה כאשר הוא ניגש לילדים ומבקש מהם דבר מה? האם הוא יוזם קשר עם אחרים? האם אחרים יוזמים קשר איתו? וכיו"ב. לעיתים גם הורים של חברים אחרים יכולים לתת מידע על התנהגות חברתית.

התנהגויות שעשויות להצביע על מצוקה חברתית

1. הימנעות אקטיבית (מתנגד ללכת) או פסיבית (לא מרגיש טוב) מפעילויות של המסגרת החינוכית (גן או כיתה) וחברתיות לאורך זמן.
2. ריבוי של קונפליקטים חברתיים המשפיעים על התפקוד היומיומי.
3. הסתגרות המלווה בדכדוך, עצבות וחוסר תקשורת עם הסביבה.
4. תלותיות רבה בהורים באופן שאינו תואם את הגיל או חוסר התמודדות עצמאית עם מצבים חברתיים ביומיום.
5. התדרדרות מתמשכת בתפקוד הלימודי ולא על רקע לקויות למידה.
6. מרבה להשתעמם וקושי להעסיק את עצמו.
7. בעיות התנהגות ומשמעת בביה"ס.

במרכז תמר פועלות קבוצות חברתיות אשר מיועדות לילדים הזקוקים לשיפור מיומנויות חברתיות ומאפשרות להם לשכלל את היכולת ליצור קשר עם האחר, משפרות את יכולות התקשורת הבין אישית ומאפשרות טיפוח תחושת ערך עצמי.