עידוד ילדים לעצמאות בפעולות יום יום
מאת: אווי אפל קוניאץ, מרפאה בעיסוק אחראית, מרכז תמר
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו עצמאיים. עצמאות מפתחת ביטחון עצמי ויכולות חשובות להתפתחותם של הילדים. כיצד נעזור להם בכך?
פעולות היום יום הידועות גם בראשי תיבות ADL Activities of Daily Living הן פעולות המהוות בסיס לעצמאות גופנית של אדם ולחוסר תלות שלו בזולת. רבות מפעולות אלה נכללות בפעולות הטיפול העצמי (אכילה, שתייה, לבוש, ניקיון הגוף ורחצה, הפרשות, שינה וכו׳). פעולות אילו תלויות בהתפתחותו של הילד, מבחינת גיל ויכולת תפקודית.
מיומנויות טיפול העצמי אינן מתפתחות מעצמן. לעיתים נדרשת מהורים הכוונה, סבלנות ועידוד הילדים לרכישת המיומנות. ילד עצמאי הוא ילד שקיבל מהוריו את האמונה כי הוא מוכשר ומסוגל לטפל בעצמו. בתחילה ההורים מציעים לו את ההכוונה למצוא פעילויות משמעותיות ומספקות עבורו ולאחר מכן הוא יתנסה בעצמו בעולם. כך ההורים נותנים לילד את החופש לחוות את החיים במלואם ולהפיק לקחים משלו, בהתאם לכך התלות באחרים יורדת ועולה הבטחון העצמי להתמודד מול מכשולים ואתגרים.
התפתחות היכולת לעצמאות
כל ילד "רוצה להיות גדול", ולהיות גדול פירושו להיות עצמאי. התפתחות העצמאות של הילד ויכולתו להתארגן ולבצע פעילות יומיומית היא פונקציה של גיל, התפתחות רגשית והתפתחות של יכולות מוטוריות וקוגנטיביות. כמו כן הוא מושפע מסוג הסביבה, בה הוא חי, והדרישות שאליהן הוא נחשף בתוכה:
1. גיל הילד:
עצמאותו של ילד תלויה ביכולת התפקודית שלו על פי הגיל. כלומר, בכל גיל נצפה לרמת עצמאות שונה מהילד. ככל שהגיל עולה בהתאמה נצפה ליכולת גבוהה יותר תפקודית ועל כן לעצמאות גדולה יותר. כך בתחום הלבוש לדוגמה, ככל שהילד גדל יכולתו להתלבש ולהתארגן בבוקר באופן עצמאי עולה. תינוקות בגיל שנה נהנים לעיתים קרובות להוריד את הגרביים לבד למרות התנגדות ההורים. מגיל שנתיים ילדים מתנסים בחליצת סנדלים/נעליים באופן עצמאי, ועוזרים להורה בהלבשה של חולצה ומכנסיים. בתקופת הגמילה בגילאים שנתיים שלוש הילד לומד ללבוש בחזרה מכנס ותחתונים אחרי השימוש בשירותים. מגיל שלוש וחצי אפשר להתחיל לרכוש לבוש עצמאי עם עזרה מילולית והכוונה קלה בכיווניות נכונה של הבגדים. בסביבות גיל ארבע יש ילדים שיכולים לפשוט לבד חולצה דרך הראש, לנעול נעליים ולגרוב גרביים. הם מתנסים גם ברכיסת רוכסן של מעיל ומכנסיים. בגילאי חמש עד שש הילד לרב עצמאי בלבושו. הוא לומד גם לשרוך שרוכים, לכפתר כפתורים, ומצליח להתלבש באופן מהיר ועצמאי ללא צורך בתזכורת ו/או הכוונה.
2. התפתחות רגשית:
אז למה הילד שלי בן החמש בכל זאת מתעקש שאעזור לו לנגב את הטוסיק בשירותים או שאעזור לו לגרוב גרביים? לפעמים הקושי להיות עצמאי נובע מקושי רגשי, ולא בגלל שהילד לא מבין או לא יכול פיזית לבצע את הפעולה. ילדים אלו רוצים ו/או צריכים תמיכה רגשית בתהליך להיות עצמאיים. הם זקוקים ליותר זמן ועזרה כדי להרגיש בטחון על מנת להתרחק מההורה ולעמוד בפני עצמם.
שינויים ומשברים בחייו של הילד עשויים גם הם להשפיע על התהליך: לדוגמה, הולדת אח חדש, מעבר דירה, פרידה של הורים ואובדן במשפחה הם מצבים שעלולים להקשות על הילד להיות פנוי ללמידת מיומנות חדשה.
כמו כן, ישנם ילדים שמתקשים ברכישת מיומנות חדשה ועל כן הם בוחרים להימנע כדי לא להרגיש חוסר הצלחה או כישלון.
3. התפתחות יכולות – מוטוריות תחושתיות וקוגנטיביות:
עצמאותו של ילד מושפעת מיכולות או קשיים שחווה בתחום החשיבה, התנועה או התחושה. לדוגמה בתחום הלבוש, ילד עם הפרעות קשב וריכוז ו/או קשיים קוגניטייבים עלול להזדקק לעזרה ברכישת הלבוש וקצב ההתארגנות שלו יהיה ארוך מהמצופה. קשיי קשב או בעיות ברצפי חשיבה משפיעים על זכירת רצף תהליך הלבוש. ילדים אלו לפעמים שוכחים או מתבלבלים (כמו לנעול נעליים לפני גריבת גרביים). הם יכולים גם ״להיתקע״ באמצע הביצוע או פתאום להפסיק בגלל מוסחות. ילד, שמתקשה במוטוריקה עדינה או בעל טונוס שרירים נמוך, עשוי לגלות קושי בגריבת גרביים או בכפתור מכנסיים באופן עצמאי. יש גם ילדים שרגישים תחושתית לתוויות ותפרים בבגדים, סוגי בדים וטקסטורות מסויימים, מעברים בין עונות (מקיץ לחורף וההיפך). הם עלולים להתנגד או להימנע כדי לא להיחשף לתחושה לא נעימה במהלך הלבוש.
4. סביבה משפחתית ודרישה הורית:
ישנם הורים, שרגילים לעזור ו״לטפל״ בילד, מתוך כך הם לפעמים שוכחים שהוא יכול לעשות הרבה דברים לבד. הורים אילו נוטים לעזור מתוך הרגל בלבוש, באוכל, ברחצה וכו׳. לפעמים ההורה לא חושב שהילד יכול להתארגן באופן עצמאי. במקרים מסויימים ההורה פחות מרוצה מאיכות הביצוע של הילד (שעדיין בתהליכי למידה), ומעדיף לבצע בעצמו. יש גם הורים שחושבים שמתן עזרה דווקא טוב לילד ומקדם אותו. במקרים אלו חשוב שההורה יבין שרכישת עצמאות היא תהליך מהותי בהתפתחות של הילד וביכולתו לפתח דימוי עצמי חיובי. במשפחות מרובות ילדים לרב תגלו שהילדים לומדים להתארגן לבד מגיל מאוד צעיר. הדרישה הסביבתית לעצמאות היא לעיתים גבוהה נוכח היעדר משאבי זמן וידיים זמינות, והילדים לומדים להתאים את עצמם בתוך המשפחה.
כיצד אנו לומדים להיות עצמאים?
הלמידה לעצמאות יכולה להתבצע בשני שלבים:
- באמצעות חיקוי טבעי של הילד את הסביבה:
מיום היוולדו, הילד צופה ומחקה את סביבתו הקרובה. כך הוא צופה כיצד אמא אוכלת מעדן ומחזיקה בכפית. לאחר מכן, הוא ינסה זאת בעצמו. אם האוכל נופל, יתקן את אחיזתו וכך אט אט יפתח יותר ויותר מיומנויות. - באמצעות תיווך או סיוע של אדם נוסף:
כאשר פעילויות יומיומיות אינן נרכשות ביוזמת הילד יש צורך בגורם מלמד או מתווך. הורים ומשפחה קרובה (כגון אחים גדולים, סבים, מטפלות) הם המתווכים הטבעיים. הם ילמדו את הילד פעילות יומיומית בסביבה הטבעית ובזמנים בהם פעילויות אילו מתרחשות באופן טבעי. אופן הלימוד הוא הדרגתי ועל המתווכים לבצע פחות ופחות עבור הילד, עד אשר ירגישו שהוא מוכן לפעול לבד.
התיווך נעשה בשלוש רמות:
רמה 1 – "ביחד": ביצוע המטלה יחד עם הילד יד ביד.
רמה 2 – "הוראה מילולית והדגמת תנועה": הנחיית הילד בהסבר המטלה ועשייה משותפת.
רמה 3 – "סיוע מילולי בלבד" או "אני לבד": הנחיית הילד על ידי דרישה או בקשה בלבד, ללא עשיה משותפת.
חשוב לדעת:
כאשר הפעילות הופכת להיות יותר מוכרת עבור הילד, ניתן להפחית בהדרגה את מידת הסיוע.
יש להיות רגישים וערים למידת הסיוע שהילד נדרש אליו. כלומר, אם הילד עדיין זקוק להדגמות או עזרה, כנראה שהוא עדיין לא מוכן לעבור לשלב הבא.
ריפוי בעיסוק
ריפוי בעיסוק הוא מקצוע פארארפואי מתחום הבריאות, שמתייחס להיבטים רבים של פעולות היומיום ונותן מענה טיפולי לצרכים שונים. הטיפול בריפוי בעיסוק נועד להקנות לילד יכולות המאפשרות תפקוד ועצמאות מירביים. המטרה שלנו היא לסייע לילד להיות מעורב ושותף פעיל בעיסוקים בעלי מטרה, משמעות וחשיבות עבורו. תהליך ההתערבות בריפוי בעיסוק מסייע לילד לשפר, לשמר ו/או למנוע התדרדרות בתפקודים ובמיומנויות החשובות לבריאותו, רווחתו האישית, בטחונו ואיכות חייו.
בטיפול בריפוי בעיסוק אנחנו מנסים לתת מענה מתאים לשאלות האם הילד אמור להתארגן ולבצע את הפעילות באופן עצמאי או שהוא זקוק לעזרה? במקרה שהוא זקוק לעזרה, כמה ואיך עוזרים לו.
טיפים והמלצות
כיצד לעודד ילדים לעצמאות? ריכזנו עבורכם מספר עצות וטיפים מעשיים כיצד לסייע לילדכם ברכישת מיומנויות יום יום.
סיכום
עצמאות בחיי היומיום היא אחת מאבני הדרך ההתפתחותיות החשובות ביותר עבור ילדכם.
התפתחות העצמאות היא פונקציה של גיל, התפתחות רגשית, מוטורית, קוגניטיבית ותחושתית שמשלבת גם את ציפיות ודרישות הסביבה. כל פעילות שעלולה להיראות עבורנו כפשוטה ביותר כוללת בתוכה אינספור מרכיבים ושלבים אשר חיוניים לביצועה התקין, ולכן ילדים רבים עלולים לנסות ולהימנע ממנה אם היא קשה עבורם.
חשוב מאוד שאתם, כהורים, תעודדו ככל האפשר את עצמאותם של ילדיכם, גם אם לעיתים נראה כי הדרך לשם קשה. תחושת עצמאות מפתחת דימוי עצמי חיובי ואמונה של הילד ביכולתיו. קידום העצמאות חשוב גם כדי להקל עליכם בהמשך הדרך ולהפחית בעומס של תפקידי ההורה ביומיום. השתדלו לעזור לילד לפי צרכיו הרגשיים, המוטוריים, התחושתיים והקוגניטיביים.
זכרו, יש למצוא את האיזון – לא כדאי לתת יותר מידיי עזרה כשלא צריך כמו שלא צריך לתת פחות מדי עזרה כשזו נדרשת. התייעצו איתנו במרכז תמר עם מרפאה בעיסוק במידת הצורך ליישום המלצה זאת. נשמח לעזור!
מקורות:
הילמן עליזה, מרפאה בעיסוק (2005) תוכנית לעידוד עצמאות לילדים בגיל הרך.
פינצ׳בסקי אורית, מרפאה בעיסוק לילדים עצמאות לבוש והתארגנות- ריפוי בעיסוק לילדים מכון ריפוי בעיסוק כפר סבא.
פוירשטיין ר., פוירשטיין ר., מינצקר י. (2004) מדריך להורים – התנסות בלמידה מתווכת. המכון הבינלאומי לקידום כושר הלמידה, ירושלים.
Turner, Lammi, Friesen, Phelan- Your Child’s Dressing Workbook - 2001 בתירגומה של נטע קסיר, מרפאה בעיסוק
במרכז תמר אנו מספקים טיפולים התפתחותיים בריפוי בעיסוק.
