כיצד נעודד את ילדינו לעצמאות – טיפים והמלצות מעשיות

מאת: אווי אפל קוניאץ, מרפאה בעיסוק אחראית, מרכז תמר

עצמאות הנה מיומנות חשובה לילדינו. היא מאפשרת להם לפעול בעולם בבטחון, לחקור ולהתפתח. ריכזנו עבורכם מספר טיפים מעשיים בנושא.

לאחר שסקרנו במאמר הקודם את תהליך התפתחות היכולת לעצמאות אצל ילדינו, ננסה לעזור לכם לענות על השאלה כיצד לעשות זאת בבית.

איך עושים את זה נכון בבית?

• עקביות בדרישה: הקפידו להציב עבור ילדיכם דרישות קבועות שיהיו ברורות ככל האפשר. אל תתנו הנחיות כלליות כמו “לבש את המכנסיים לבד”, אלא הסבירו לו בדיוק למה אתם מצפים ממנו. שמרו על עקביות גם לאורך הפעילות עצמה.
  צמצום הסחות: צמצמו גורמים מסיחים (כבו טלוויזיה, הימנעו מדיבור בטלפון וכו׳). בזמן ביצוע הפעילות עם הילד, הקדישו לו את מלוא תשומת הלב.
• עקביות בתנאים: הקפידו לשמור על תנאים קבועים ככל האפשר בזמן ביצוע הפעילות. לדוגמה: שמרו על שעה קבועה לאורך היום (במסגרת השגרה היומיומית של הילד), הקפידו לבצע את הפעילות מידי יום ביומו, שמרו על מקום קבוע בו תתבצע הפעילות וכו׳.
• מתן זמן מספק: השאירו זמן מספק עבור הפעילות, כדי שילדכם לא ירגיש שמאיצים בו. היו סבלנים.
• המנעות ממאבקי כוח: כאשר אתם מרגישים שאתם עומדים לאבד סבלנות, נשמו עמוק וזכרו כמה אתם אוהבים את ילדכם. כשעולה התנגדות לפעמים נכון לקחת צעד אחורנית ולהמשיך בפעם הבאה במקום להתעקש ולריב.
• סיפוק חווית הצלחה: הקפידו לסיים כל פעם במילות שבח, כדי לספק לילדכם חוויות הצלחה רבות ככל האפשר והנאה מביצוע הפעילות.
• לימוד באמצעות משחק: כל פעילות יומיום ניתן להתחיל ללמד באמצעות משחק (“להאכיל את הבובה, לצחצח לבובה שיניים…”). ילדכם לומד מתוך חוויה מהנה משותפת את המטלה שעליו להשיג. כך למעשה יכול ילדכם ללמוד את שלבי הפעילות, מה מצופה ממנו לעשות בזמן אמת. וכיצד ניתן להתמודד עם קשיים שמתעוררים.
• תמיכה רגשית בילד וגם בכם, ההורים:
  • לקבל שהתוצאה לא תהיה מושלמת: תנו לילדכם לתרגל ולהתנסות תוך הבנה שהוא לא יצליח לעשות את הדברים באופן מדויק, כמו שאתם הייתם עושים זאת. אך ההשג יהיה לגמרי שלו.
  • להבין שתסכול הוא חלק חשוב מהתפתחותו של הילד: תסכול הוא הזדמנות ללמידה ולהתמודדות שתכין אותו לחיים. ביכולת להתגבר על התסכול ילדכם מתקדם לעבר האתגר הבא.
  • אל תעשו במקום הילד: להוציא סיטואציות בהן נדרש להתערב, תנו לילדכם להתנסות בכוחות עצמו.
  • אל תחששו להציב גבולות: גבול נותן בטחון וילדים זקוקים לדעת שיש מי ששומר ומגן עליהם. שיש הורה ששם להם גבול,  זה משרה עליהם בטחון ורוגע, ומאפשר להם לפעול תוך ידיעה שאם יטעו, יהיה מי שישמור עליהם.
  • שתפו במטלות ותנו לילד תפקידים: ילדים אוהבים שיש להם תפקידים, זה נותן להם לחוש בעלי כוחות וערך. תנו לילדכם לחוש עצמאי וגדול.
  • לא לשכוח לתת מילה טובה: האמינו בילדכם שהוא מסוגל כדי שהוא יאמין בעצמו וביכולות שלו. ילד שרואה מעיניו של ההורה שהוא מסוגל – יחוש זאת בעצמו.

טיפים לאכילה

• ספקו עבור ילדכם דוגמא לחיקוי. איכלו כפי שאתם דורשים ממנו לאכול.
• הקפידו ליצור מסגרת מובנית של ארוחה (שעה קבועה, אכילה ליד שלחן האוכל).
• רצוי לא לאכול מול הטלוויזיה, או בגינה הציבורית.
• רצוי לבטל חטיפים ויתר ארוחות ביניים “זוללי תאבון”.

עבור ילדים בררנים במיוחד שאינם מעונינים לאכול: מומלץ להכין ביחד עם הילד את הארוחה. הכנת הארוחה משתפת אותו בתהליך, תורמת לאינטראקציה משותפת עם ההורה, מפתחת אצלו מיומנויות חשובות ומעל הכל- מעלה את המוטיבצייה לאכול את מה ש”בישל לבד”.

עבור ילדים אשר מתקשים לנסות טעמים חדשים: מומלץ לערבב מעט מן המאכל החדש עם מאכל מוכר ואהוב, כדי לאפשר לילד להתנסות בטעם החדש בצורה הדרגתית.

עבור ילדים שמתקשים באחיזת הסכו”ם או בהחזקת הצלחת: תרגול ואימון מובילים להצלחה. ככל שהילד יתנסה יותר בשימוש בכלים, התפקוד שלו ישתפר. כמו כן קיימים אביזרי עזר רבים אותם ניתן לרכוש במחיר סימלי ומסייעים לארגון הסביבה של הילד.

כדי לעודד את הילד לשמור על הנקיון (שלו או של הסביבה): מומלץ להציב מראה קטנה על השולחן, בגובה עיניו של הילד, וללמדו להסתכל כל הזמן על המראה כדי לבדוק אם התלכלך ולנקות עצמו.

טיפים ללבוש

• פשיטת בגדים היא פעילות קלה יותר ללמידה מלבוש ולכן מומלץ להתחיל איתה.
•  התחילו מבגדים רפויים ורק כאשר הילד למד את הפעילות עברו לבגד יותר צמוד. הרבה יותר פשוט להתמודד עם בגדים משוחררים ורפויים מאשר עם בגדים הדוקים וצמודים.
• מומלץ שהילד יתחיל את פעולת הלבוש בצד שאינו דומיננטי ע”מ להשתמש ביד הדומיננטית כמבצעת הפעילות.
• על מנת לעודד תשומת לב לכיווני הבגד השונים יש להפנות את תשומת ליבו של הילד לפתק ולהסביר לו כי “הפתק תמיד מאחור.”
• ניתן להתחיל את תהליך הלימוד כאשר ההורה יושב מאחורי הילד ועוזר לו. כך למעשה, ההורה מבצע יחד עם הילד את הפעילות (רמת סיוע גבוהה).

לבישת מכנסיים – מומלץ להתחיל להתאמן עם מכנסיים קצרים  עם גומי ורק אח”כ לעבור למכנסיים ארוכים ובעלי כפתור או רוכסן.
לילדים רבים יותר קל לבצע את פעילות לבישת המכנסיים כאשר הם יושבים על כיסא (להתרומם רק כאשר עליהם למשוך את המכנסיים מהברכיים לישבן).

לבישת חולצה סגורה – מומלץ להתחיל להתאמן עם חולצה קצרה, אשר יותר פשוט להסתדר איתה, ורק אח”כ לעבור לחולצה ארוכה.

לבישת מעיל/ סווטשרט – ניתן להשתמש בשיטה הבאה: הצבת המעיל על הרצפה כאשר הצווארון מונח לכיוון הילד, הכנסת 2 הידיים לשני השרוולים במקביל, הפיכת המעיל מעל הראש.
שיטה נוספת: ניתן להציב 2 ווים בגובה גבו של הילד על הקיר ולתלות עליהם את המעיל. הילד נעמד כשגבו מונח על המעיל הפתוח ונדרש רק להכניס את ידיו לשרוולים.

גריבת גרביים – מומלץ ללמד את הילד כיצד לכווץ את הגרב ולהביא את הפתח בסמוך לאיזור האצבעות. כך כל מה שנותר לו הוא להשחיל את אצבעות הרגליים לתוך הגרב ולמשוך.

נעילת נעליים – מומלץ להשתמש בנעליים עם וולקרו ולא בנעליים עם שרוכים. נעלים קשיחות קלות יותר לנעילה. אם לנעליים יש שרוכים – יש ללמד את הילד לשחרר את השרוכים ולמשוך את הלשון החוצה לפני הכנסת/הוצאת הרגל (“פה גדול מוציא לשון”). כמו כן ניתן לרכוש בחנויות הסנדלרים וחנויות למחנאות “שרוכי קפיץ” או גומי, וסוגרים שונים אשר מקלים רבות על הילד.

שריכת שרוכים – תחילה, יש לקשור 2 שרוכים בשני צבעים שונים ע”מ ליצור שרוך אחד ארוך ולהשחילו בנעל. אחרי קשירת הקשר הראשוני, הראו לילד כיצד מבצעים לולאה (“אוזן של ארנב”) מכל צבע וכיצד יוצרים X (הצלבה) משתי הלולאות. כעת למדו אותו להעביר לולאה אחת תחת השנייה ולמשוך בשתיהן עד שיתהדקו.

טיפ: החזיקו בבית “ארגז תחפושות” עם מגוון בגדים ישנים ולא שמישים. ילדים מאוד נהנים “להתחפש” וכך יכולים לתרגל את מיומנויות הלבוש בדרך חוויתית ומהנה.

טיפים לחינוך לניקיון וגמילה מחיתולים

• מומלץ להתחיל את פעילות הגמילה בצורה חוויתית ע”י סיפור סיפורים וקלטות ווידיאו רלוונטיות (“סיר הסירים”, “בלי חיתולים” ועוד). אם הילד נהנה מהסיפורים – ניתן לבצע את תהליך הגמילה שלו ע”פ הסיפור הרלוונטי (לקנות סיר כמו של נפתלי, לדוגמה).
• מומלץ לא ללחוץ על הילד בתהליך הגמילה, אלא לחכות למוכנות מצידו (אם זה בא ממנו, יתכן מאד שהוא מוכן). כמו כן, לתת לילד לקבוע את הקצב ולא להסיק מאירוע חד-פעמי על מוכנות! לפחות בתחילת תהליך הגמילה – עוזר להישאר רוב הזמן בבית.
• אם הילד מפספס יש לקחת אותו לשירותים כמה שיותר מהר, כדי שיבצע את ה”קישור” בין עשיית הצרכים לחדר השירותים.
  ילדים רבים מצליחים לעשות פיפי בשירותים אך מסרבים לעשות צרכים. במקרה כזה, אין ללחוץ על הילד (יתכן כי עדיין אינו מוכן לשלב זה), יש לתמוך בו ולאפשר מעבר הדרגתי לשירותים. במקרה של עצירות מומלץ לתת לילד לאכול פירות וירקות רבים ובמידת הצורך ניתן לפנות לרופא.
  עבור בנים שמתקשים לכוון: ניתן להדביק בתוך האסלה (בגובה המים) מדבקה עם ציור של עץ /קליעה למטרה ולהנחות אותו לכוון אליה בזמן שהוא עושה פיפי. מיקוד המבט לכיוון האסלה כבר יסייע לו בכיוון.

טיפים לרחצה

• הרחצה מתחילה עם ההכנות. שתפו את הילד בתהליך, למדו אותו להכין מראש את כל הדרוש ולכוון את טמפרטורת המים.
• זיכרו כי האמבטיה היא מקום מסוכן. אל תשאירו את ילדכם לבד גם לאחר שהשיג מיומנויות רחצה ראשונות. ילדים צעירים עדיין אינם בשלים להעריך סכנות בעצמם.
• מומלץ להתחיל לעבוד על מיומנויות הרחצה עם הילד באמבטיה כאשר הוא יושב. כדאי לעבוד תחילה על סיבון אברי הגוף ורק בשלב מתקדם יותר לעבור לחפיפה. עם ילדים גדולים יותר ניתן אח”כ גם להתאמן גם על רחצה במקלחת (בעמידה).
• מומלץ להתחיל להתאמן עם סבון נוזלי + ספוג כדי שהילד ירגיש את אברי גופו ויזכור היכן סיבן.
  כדי לסייע לילד בזכירת סדר הפעילות-ניתן להגדיר סדר פעילות קבוע: קודם ראש, אח״כ בטן״ אח״כ יד שמאל וכו׳. לאמן את הילד לרחוץ את עצמו תוך אמירת הסדר הקבוע שנקבע.
• כדי ללמד את הילד להסיר את הסבון מגופו – ניתן להציב מראה מול הילד שתסייע לו לבדוק היכן עליו לשטוף את עצמו.

טיפים לטיפול אישי

יש לשמור על שגרת פעילויות קבועה הכוללת זמן מוגדר להרגלי הגיינה נאותים: צחצוח שיניים לפני השינה, רחיצת ידיים אחרי שירותים וכ”ו. יש להקפיד על עקביות בדרישה זו ולהוות דוגמה אישית עבור הילד.

קינוח אף

הקפידו ללמד את הילד לסגור את פיו בעת הנשיפה. ילדים רבים נושפים דרך הפה כאשר מבקשים מהם לקנח אף.  אל תבצעו את הפעילות במקומו. ילדים מגיל צעיר ביותר יכולים לקנח את אפם לבד ואף מעדיפים לבצע פעילות זו בעצמם.

הגיינת הפה

ילדים רבים מציגים רגישות יתר או תת רגישות באיזור הפה העלולה להתבטא בדרכים שונות (מחוסר יכולת לסבול גירוי באיזור ועד חיפוש תמידי אחר גירויים בפה). במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם מרפאה בעיסוק.

• ריור: יש ללמד את הילד לעמוד מול מראה ולנגב את פיו. בנוסף ניתן לעשות לילד צמיד מממחטות אשר יהיה זמין עבורו בכל פעם שירגיש צורך. מומלץ לשחק עם הילד בפעילויות הדורשות שליטה של הפה: משחקי נשיפה, משרוקיות, בועות סבון. במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם מרפאה בעיסוק ו/או קלינאית תקשורת.
• צחצוח שיניים: יש ללמד את פעילות צחצוח השיניים בשלבים. הפה הוא איזור רגיש ואישי במיוחד וחדירה אליו עלולה להיות מאוד לא נעימה עבור הילד. בשלב הראשון מומלץ שההורה יבצע את הפעילות עבור הילד ברשותו ובעדינות, כאשר הוא עומד מאחוריו, מול מראה. בשלב הבא יש לתת לילד מברשת שיניים ולכוון את תנועתו כאשר עומדים באותו מנח.

סירוק

• מומלץ להתחיל להתאמן בסירוק זה על זה/ על בובה כדי שהילד ילמד את הפעילות עצמה לפני שיתחיל לבצעה.
  כמות נדיבה של מרכך שיער ,עושה פלאים.
• ישנן מברשות ומסרקים במרקמים רבים ושונים. וודאו כי המברשת/ מסרק שבהם אתם משתמשים מתאימה (אינה מכאיבה לילד, אך עדיין יעילה).
• למדו את הילד לבצע את הסירוק מול ראי ולבקר את ביצועו. יש ללמדו להבחין בין שיער “מבולגן” לשיער מסורק (גם מבחינת המראה וגם מבחינת התחושה).
• בשלבים מתקדמים יותר – ניתן לאפשר לילד להסתרק בין 2 מראות מקבילות, כדי שיוכל לראות כיצד השיער נראה מאחור.

טיפים לעזרה בבית

לילדים, בדיוק כמו למבוגרים קיימות העדפות ברורות בנוגע לפעילויות הבית השונות. ישנם ילדים שמאוד אוהבים “לעזור” לבשל, לסדר ולנקות ולעומתם יש כאלה שאינם אוהבים את התפקידים הללו. כבדו את אופיו של הילד ואל תלחצו עליו יותר מידי. נסו למצוא את הפעילויות אשר יותר מעניינות את ילדכם ואשר מתאימות ליכולותיו.

• שתפו בפעילויות הבית
• ֿאל תצפו לתוצאות טובות כמו שלכם.
• הדגישו בפני הילד את החשיבות שבקבלת אחריות ובשמירה על חפציו.
• אל תוותרו לילד ואל תבצעו את העבודה במקומו.
• כדי לעודד עזרה בפעילויות הבית השונות התחילו בשלבי לימוד הפעילות ביחד. התייחסו אל הפעילות כאל “זמן איכות” ביחד והסבירו לילד את חשיבותה ויתרונותיה של הפעילות המבוצעת.
• כאשר מצאתם את הפעילויות המתאימות עבור ילדכם הגדירו בבית תפקידים קבועים לכל אחד (הורים, אחים). כך העזרה בבית תחשב כ”תפקיד קבוע” של הילד.

טיפים לבטיחות

אפשרו לילד לטעות בסביבה בטוחה. ילדים לומדים מטעויותיהם ואין צורך לגונן עליהם יותר מידי. עם זאת, אין שום סיבה לאפשר לילד להיכשל שוב ושוב, אם הוא חוזר על אותן הטעויות וודאו שהן תהיינה לימודיות ובעלות משמעות עבורו.

• כאשר ילדכם מבצע מעשה מסוכן, הסבירו לו את ההשלכות של אותו מעשה. פעמים רבות ילדים יודעים ״מה אסור לעשות״, אבל הם מבצעים את המעשים שוב ושוב כי אינם מבינים את הסיכונים.
• הסבירו לילדיכם כיצד ניתן למנוע סכנה וספקו עבורם חלופות אפשריות לביצוע בטיחותי (לדוגמה כשרוצים לקחת חפץ ממדף גבוה אפשר לבקש עזרה ממבוגר במקום לנסות לטפס ולקחת לבד).
• התאימו את הסביבה לילדכם. נסו למנוע ככל האפשר מכשולים והסתירו חפצים שעלולים לסכן את בטיחותו של הילד.

עבור ילד מגושם – למדו את הילד כי עליו להשתמש כל הזמן בחוש הראייה שלו. למדו אותו להסתכל באופן תמידי לאן הולך ולתכנן את צעדיו בקפידה.

חשוב ללמד ילדים איך להתנהל באופן בטיחותי ביומיום. עם זאת חייבים לזכור שהם עדיין מתקשים בהבנת סיטואציות כמו מבוגר. במקרים של חיים ומוות כמו חציית כביש הם זקוקים לליווי ולהכוונה שלנו גם בגילאים גדולים.

 

לעזרה ביישום הטיפים בביתכם ולפרטים נוספים התקשרו 03-5445326 או השאירו פרטיכם ואנו ניצור עמכם קשר