עבודה עם ילדים בעלי הפרעה בוויסות החושי
מאת: רביטל גל, אחראית צוות מרפאות בעיסוק, מרכז תמר
כיצד מאפיינים הפרעה בויסות החושי לעומת רגישות חושית בלבד? מעט על ההבדלים ומתי צריך לגשת לאבחון וטיפול
אנחנו רואות לא מעט, ילדים שמתקשים לבחור בגדים, פה לא נוח ושם מציק, ילדים שמתקשים עם חפיפת הראש, גזירת ציפורניים, סירוק. ילדים שמתקשים בבחירת נעליים, ילדים שכל רעש מבהיל/מרגיז אותם. בגן רואים ילדים שמחבקים חזק מידי, נוגעים בכל דבר, לא אוהבים חול, אוהבים מידי חול ועוד.
ההגדרה של הפרעה בוויסות החושי- SMD – Sensory Modulation Disorder :מצב נוירולוגי המאופיין בקשיים בתפקוד ובהשתתפות העיסוקית כתוצאה מפגיעה ביכולת להתאים את התגובה ההתנהגותית לגירויים חושיים.
כשאנחנו מדברים על גירויים חושיים, הכוונה לחמשת החושים: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע. בנוסף, כאב, תחושה עמוקה (פרופריוספציה), תנועה ושינויי מנח (וסטיבולרי).
הקושי להתאים תגובה התנהגותית בא לידי ביטוי בתגובות מוגזמות או בתגובות לא הולמות מבחינת דרישות הסביבה וכללי ההתנהגות המקובלים.
כולנו מכירים אנשים שרגישים לריחות, רעשים, תנועות חזקות, טעמים. יש מנעד אינסופי של חושים שגורמים לתגובות שונות אצל אנשים שונים. חשוב לזכור ולהבין את ההבדל, לא כל רגישות היא הפרעה!
התגובה ההתנהגותית היא המפתח או התשובה לשאלה האם מדובר בהפרעה או רגישות בלבד.
לכל אחד מאיתנו יש רגישויות, וכל אחד חווה את הסביבה בצורה שונה וייחודית. התגובות שלנו מושפעות לא רק ממרכיבים פיזיים תחושתיים לגירויים, אלא גם מחוויות, רגשות, התנסויות נעימות יותר או פחות, לבד או עם אחרים. אך אם יש קושי משמעותי או הפרעה בתפקוד הילד ובהשתתפותו בפעילויות השונות, המסקנה שמדובר בהפרעה.
לדוגמא, ילדה שלא אוהבת חולצות עם צווארון גולף וכפכפי אצבע- תימנע מהם ותחייה את חייה בשקט. לעומתה, החברה שלה זקוקה לתנועה מרובה, לפיכך ממלאת את שעות הפנאי בספורט מסוגים שונים, בזמן האוכל כשצריכה לשבת לאורך זמן, תקבל תפקידים לקום להביא מים, להוציא מהמקרר קטשופ וכד’. בצורה הזו הרגישויות השונות, לא גורמות להתנהגות לא מותאמות ולא פוגעות בהשתתפות של החברות בפעילויות היומיום השונות המצופות מהן.
כאשר עולה חשד להפרעה בויסות החושי, חשוב לשאול עד כמה זה מפריע לתפקוד ולהשתתפות הילד בפעילויות היומיומיות וההתנהלות בחיים?
מומלץ כמובן להפנות למרפאה בעיסוק, שתדע למפות ולהבין את מקור הקושי, להדריך ולהתאים את הסביבות השונות על מנת שהילד/ה יבינו את עצמם והסביבה תבין אותם ואת צרכיהם.
תהליך ההערכה כולל בדיקה ראשונית של תפקוד הילד- הקושי וכיצד בא לידי ביטוי. שאלונים ותצפיות בסביבות שונות. המידע, מאפשר מיפוי של תפקוד הילד בסביבות שונות, הבנה איך וממה התפקוד מושפע והאם הסביבה היא גורם מעכב או מאפשר.
בסיום תהליך ההערכה, המרפאה בעיסוק תקבע האם הקשיים נובעים מהפרעה בוויסות החושי, או שמדובר בקשיים אחרים (רגשיים התנהגותיים, קוגניטיביים).
תוכנית הטיפול במקרה של הפרעה בוויסות החושי, מותאמת באופן אישי למטופל ולמשפחתו, בהתאם לקשיים בתפקוד, מאפיינים אישיים, גיל והיא כוללת התאמות של הסביבה, פעילויות שונות והדרכה להורים ולצוות החינוכי.
* פורסם במגזין “גנים”, גיליון מספר 8, יוני 2021
אם יש לך שאלות בנוגע לויסות חושי, אנא פני\פנה אלינו.
במרכז תמר אנו מספקים טיפולים התפתחותיים בריפוי בעיסוק.