חשיבות הסמלים לילדים עם אוטיזם

נכתב על ידי לימור צמח, מטפלת באומנות ומנהלת מרכז תמר

לסמלים חשיבות רבה עבור ילדים בחינוך המיוחד, זאת כיוון שהם מאפשרים להם להתנהל בבטחון בעולם.

לילדים בחינוך המיוחד ובאוטיזם בפרט, יש צורך רב בשליטה בכל מה שלא ידוע ולא צפוי. במקרים של שינוי או במעבר מפעילות ידועה אחת לפעילות חדשה ולא ידועה אחרת הם חווים עליה בתחושת החרדה אשר עשויה לשתק את יכולתם לפעול או לגרום להם להתנגדות רבה. ילדים אילו זקוקים לחויה של ארגון וסדר ועל כן הם נשענים על חשיבה תבניתית, המקנה להם בטחון. חשיבה תבניתית היא חשיבה שבה דבר קשור בהכרח לדבר אחר, באותו הסדר ובאותו האופן. לדוגמה,  ישראל רגיל שבבוקר הוא קם, רואה טלויזיה בזמן שאוכל את ארוחת הבוקר שלו ואז הוא מתלבש והולך לגן. אם אמא תאמר לו בוקר אחד כי היום היא ממהרת ואין לו זמן לראות טלויזיה אלא יאכל בדרך באוטו ישראל עשוי להתבלבל ולחוות חרדה, כיוון שסדר היום אליו הוא רגיל ונותן לו בטחון – משתנה והוא כבר לא יכול להיות בטוח מה עומד להיות.

יתרון החשיבה התבניתית הוא ביכולתה להפוך את החיים לצפויים ובטוחים, אך חסרונה הוא בקושי לייצר פתרונות למצבים משתנים. על כן כאשר אמא רוצה לעשות שינוי בסדר יומו של ישראל היא צריכה להשתמש בכלי שיאפשר לה לסייע לישראל לעשות חיבורים חדשים בהתאם למציאות שהשתנתה: אמא יכולה להשתמש בסמלים של הפעילויות שעל ישראל לבצע, שיעזרו לו באופן ויזואלי לראות את סדר היום שלו ולצפות מה עומד להיות. כך אמא מורידה את סף החרדה של ישראל מהסיטואציה החדשה והופכת אותה לצפויה עבורו.

עבור ילדים המוגדרים בתפקוד תקשורתי נמוך, כלומר שאינם מצליחים לתקשר למי שמולם את רצונם במילים, האפשרות להשתמש בסמלים הינה קריטית. הסמלים המכונים תת”ח: תקשורת תומכת חליפית, הנם תמונות של חפצים או סיטואציות יומיומיות שהילד עשוי לבקש, כמו: צעצוע אהוב, בקבוק מים, סמל של רוצה\לא רוצה וכדומה. סמלים אילו מהווים עבור הילד באופן מוחשי את פיו והמילים החסרות לו על מנת לבטא את עצמו.

לדוגמה, שירה, ילדה מתוקה בת ארבע עם אוטיזם. היא בוכה ומתסגרת בתוך עצמה. אמא נותנת לשירה שתי תמונות שבדרך כלל שירה רוצה: בובה שאוהבת ותמונה של בקבוק מים. שירה לוקחת את התמונה של הבובה ונותנת אותה לאמא שבתורה מביאה לשירה את הבובה ושירה מחייכת. כעת שירה מרגישה שהיא יכולה לבטוח באמא שתבין אותה ותספק לה את ההרגעה שמבקשת. וכן מרגישה שהיא הצליחה לגרום למישהו להבין אותה ועל כן היא קיימת. במקביל אמא מרגישה שהיא הצליחה לייצר עם הבת שלה, שעד כה לא הצליחה להבין, תקשורת ברורה וחוית ההורות שלה מתחזקת.

מכאן ההבדל הדרמטי בין ילד המשתמש בסמלים וילד שלא, הוא הבדל של להיות או לא להיות.

* פורסם במגזין “גנים”, גיליון מספר 6, אפריל 2021

 

למידע נוסף בנוגע לטיפול בילדים עם אוטיזם, ניתן לפנות למרכז תמר.

אנו במרכז תמר, מספקים טיפולים התפתחותיים בריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול רגשי והדרכת הורים למשפחות שילדם אובחן על הרצף האוטיסטי.