באנר: מאמרים

האם פעוטות זוכרים?

האם פעוטות זוכרים?

הורים משקיעים רבות במציאת צעצועים אטרקטיבים לפעוטות, משקיעים מאמץ גדול עוד יותר במציאת פעילות משותפת לסוף השבוע ומשקיעים לא פחות במציאת בגדים יפים לחג... אך האם פעוטות בכלל זוכרים?? האם משהו מכל זה יישאר?

בתצפיות שנעשו על תינוקות צעירים מאוד מצאו שהמידע החושי שהם קולטים מהעולם מקודד ומתגבש לכדי זיכרון שבו הם משתמשים בהתנסויות הבאות שלהם. למשל, מחקרים הראו שתינוקות מעדיפים את הקול של אימם על פני קולה של אישה אחרת. דוגמא אחרת היא תנועות מציצת השפתיים של תינוק טרם יניקת השד או מציצת הבקבוק: הוא משתמש בזיכרון שיש לו על תחושת החלב בפה המפיגה את הרעב, ומשתמש בזיכרון הזה עד שהוא תופס את הפטמה ויונק.

עם ההתפתחות, הזיכרון מתרחב ואינו מקודד רק חוויות סנסוריות בסיסיות כמו קור/חום, רעב/שובע,  אלא גם אסוציאציות נוספות, ביניהן חוויות רגשיות, מילים ומשמעויות. השפה המתפתחת קשורה גם כן לזיכרון כיוון שהיא מעניקה משמעות לחוויה. שפה יכולה לעזור לזכור זיכרון חזותי בערוץ נוסף למשל, כאשר פעוט לומד מהו 'בקבוק' הוא מקודד לא רק את המראה החזותי של הבקבוק, אלא גם את המילה 'בקבוק' שעליה חוזרים הוריו, ואת תחושת השובע הנעימה מהאכילה. הזיכרון שלו כעת מורכב ממספר ערוצים חושיים.

למרבית המבוגרים יש זיכרונות מגילאי 3-4 , אך חלקם מבוססים פחות על 'זיכרון' ממשי ומשולבים בהם גם סיפורים של הוריהם או תמונות באלבום, עד כי קשה לדעת מהו הזיכרון ה"נקי". ישנם מומחים לזיכרון שממליצים דווקא לא לצלם חוויות משמעותיות כי אז יש יותר מקום לזיכרון ה'אמיתי' להתקיים, מעבר לתמונה שהזיכרון החזותי ממנה נשמר. פעוטות יכולים לזכור חוויות מלפני כמה ימים אם ינתנו להם רמזי שליפה שרלוונטיים לחוויות שלהם. הם לא יוכלו לזכור משהו כללי כמו "כשיצאנו לטייל" אך כן יוכל לזכור "כשהיינו בים עם סבתא". חשוב להבין שאין להם תחושה של זמן ולכן רמזים כמו לפני חודש" או "ביום שני" לא רלוונטיים לגביהם. ההמשגה של עבר-עתיד מתחילה להתארגן רק בגיל הגן.

מבחינת חוויות של שגרה, נוטים לזכור את האירוע בפעם הראשונה שהוא התרחש, בפעם האחרונה, וכן את המקרים בהם הייתה סטיית מהשגרה הקבועה, למשל, "בכל יום הולכים לגן דרך השדרה, אבל אתמול היה שם מנוף שחסם את הדרך אז הלכנו מסביב" - את האירוע הזה פעוט יכול לזכור כי הוא שונה מהשגרה הקבועה שלו ויוכל לשלוף את הזיכרון הזה. בגלל זה ילדים נוטים לחזור שוב ושוב על אירועים חד-פעמיים כאלה ("היה מנוף!!"), או למשל, על מכה שקיבלו או על חפץ שהיה פתאום חסר ("שכחנו את דובוני!"). לעיתים הורים נוטים להתרעם על כך: "היא חייבת להזכיר לי כל הזמן שלא הבאתי לה את הבובה, רק פעם אחת שכחתי!" וכדומה, זה אולי מפעיל רגשות אשמה, אבל הסיבה היא שהיה זה אירוע שיצא מהשגרה, בדיוק בגלל שרק פעם אחת שכחת...

ילדים קטנים לא מעלים בדעתם את הצורך לזכור, אבל הם יכולים להיות מאוד מאוכזבים ומתוסכלים אם הם שוכחים משהו חשוב....בגילאי הגן הם מסוגלים להבין שמטלה מסוימת דורשת מהם לזכור, יש להם יכולת לקלוט כמות עצומה של מידע, אבל הם עדיין לא יכולים להשתמש באסטרטגיות מכוונות על מנת לזכור כמו הכנת רשימה או זכירה על פי קבוצות-תוכן: זה מתאפשר רק בגיל בית הספר.

משחקי הזיכרון הטיפוסיים קשורים לרוב לזיכרון החזותי, למשל משחק הזיכרון הפופולרי בו מחפשים שני כרטיסים תואמים על פי המיקום שלהם. זה משחק טוב ונחמד מאוד, אך הוא לא בהכרח משקף יכולת לזיכרון של חוויות רגשיות ולא מצרף מיומנות זיכרון של ערוצים נוספים, פרט לזיכרון החזותי-מרחבי, ובגלל זה פעוטות צעירים אף יותר טובים בזה מהוריהם – וזה גם בגלל שההורים תוך כדי המשחק מנסים לזכור גם את הרשימה לסופר, את המטלות בעבודה ואת הכתבה מהעיתון שטרם הספיקו לקרוא. ישנם משחקים שמפעילים גם זיכרון שמיעתי, למשל "סיימון": משחק בו צריך לחזור בחיקוי על רצף צלילים על פי סדר.

לפיכך, אז איך נסייע לקטנטנים לפתח את הזיכרון? מומלץ תמיד לעזור לקודד ערוצי חישה נוספים כדי להרחיב את החוויה: באמצעות שירים שקשורים, ריחות, טקסים שחוזרים על עצמם וכמובן מילים מילים ועוד מילים: הם תמיד יהיו הזיכרון המשמעותי ביותר שלנו כבני האדם.

נכתב ע"י מיכל דביר- פסיכולוגית התפתחותית, מרכז תמר