באנר: מאמרים

אם מישהו היה אומר לי...

מדריך משרד החינוך שפורסם לאחרונה, נועד לסייע לכם בהעצמת ילדכם כדי שיוכל לעבור מהמקום של "האיש שהיה", ל"איש שרצה להיות". חלק מרכז במעבר זה קשור במעבר מהשאלה "מה לא בסדר עם הילד?" ללשאלה "איך אני כהורה לילד עם הפרעות קשב וריכוז יכול להתבונן כל יום מחדש בילד שלי מעבר להגדרה המאבחנת אותו כבעל הפרעת קשב וריכוז?".

יש להבין שהמסע ממי שהיה למי שרצה להיות כרוך ביכולת להסתכל מעבר לתסמונת, ביכולת לפתח הקשבה לצרכים של הילד מצד אחד ומקום מרחב, וזמן לדיבור על הקושי, לתמיכה ולהכלה לצד העמדת אתגרים, מהצד האחר. במידה מסוימת, זו האפשרות לייצר אמונה בכוחותיו ובסיכוייו של ילדכם להשיג הישגים, לפתח יכולת התמדה, לבנות מערכת ציפיות חיוביות כלפי בית הספר, להגביר את המודעות לתחומי הקושי ולדרכים לפצות עליהם באמצעות שכלול אסטרטגיות להתמודדות וללמידה. חשוב לדעת שהאופן שבו ההורים מפרשים את
מצבם של ילדם ואת דרכי ההתמודדות שלו והאופן שבו הם מעבירים אמונה ואופטימיות בנוגע ליכולת
להתמודד עם הבעיה והאופן שבו הם צופים את העתיד, מגלמים את הפוטנציאל לתיקון ולצמיחה.
התמיכה של ההורים עשויה להגביר אצל הילד את תחושת הערך העצמי, את יכולת ההתמודדות של
הילד עם הלקות ולחזק את השליטה במשימות העומדות בפניו.
חוברת זו מרחיבה את הידע שלכם על מהי הפרעת הקשב ואיך היא באה לידי ביטוי בתחומי החיים ועל
רצף הגילים, מהם תהליכי האבחון, מהן דרכי הטיפול, מה מקומם של ההורים כרשת תמיכה וביטחון,
איזה ארגז כלים ניתן לפתח ומהו הקשר המיטבי עם בית הספר. המחקר המצטבר בשנים האחרונות
מחזק את הדעה בדבר התרומה הייחודית של מעורבות ההורים והשפעתה על הישגים לימודיים, על
הסתגלות חברתית, על העלאת הדימוי העצמי ועל תפקוד התלמידים בבית הספר. חוברת זו מנסה
לענות על השאלה איך מחזקים את אמונתם של הילדים בכוח שלהם להתמודד ואיך מוציאים את
מקורות הכוח הזה לאור.
 
להורדת המדריך המלא לחץ על הקישור למטה