באנר: מאמרים

מהן מיומנויות חברתיות?

מהן מיומנויות חברתיות?
מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות חברתית הולמת.
התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האדם למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים.

מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי באופנים שונים: 

• יוזמה ועשיית מאמץ להיות בחברת ילדים אחרים, יצירת קשר בצורה יזומה עם בני אותו גיל ועם דמויות סמכות.
• יכולת לשתף פעולה לרבות הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה, התחלקות, ביצוע משימות לפי תור והיכולת להתפשר.
• כישורי שיחה על מאפיינהם: היכולת להקשיב לחבר ולהבין למה האחר מתכוון, דיבור ברור ומובן שיכול להעביר מסר ברור ומדויק, היכולת להביע עמדה.
• יכולת להבין כיצד אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם.
• יכולת להביע רגשות חיוביים ושליליים באופן מותאם לסיטואציה כך שהאחרים יוכלו להבין.
• יכולת לקבל מרות ולהישמע לבקשות או לדרישות האחר.
• יכולת לקבל את הכללים והחוקים של הקבוצה או של המשחק. חלק חשוב בקבלת החוקים והכללים הוא היכולת לשאת תסכול בעת הפסד או איפוק (במידה מסויימת) בעת ניצחון.
• יכולת לווסת בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.

שלבי ההתפתחות של המיומנויות החברתיות:

ההתפתחות החברתית למעשה, מתחילה להתפתח  מרגע הלידה. התינוק תלוי במבוגר וזקוק לו למילוי צרכיו כדי להתקיים. מערכת היחסים של התינוק עם אימו והגורמים הנוספים המטפלים בו, מהווה את הבסיס להתפתחות הרגשית והחברתית שלו. אומנם בשבועות הראשונים לחייו התינוק אינו מבחין בינו לבין אימו ותופס אותם כיחידה אחת, אולם עפ"י אריקסון, האיזון בין קשייו של התינוק עם סביבתו לבין העונג שהוא מפיק ממנה בגיל זה תקבע את עמדתו בעתיד לגבי העולם. בשלב זה מתפתחת יכולתו של התינוק לקבל מהזולת ולהישען על אלה שמסביבו. אופן התמודדותו עם שלב זה יהווה בסיס להתפתחות הביטחון העצמי בעתידו של התינוק.
רבים טוענים כי הצורך האנושי ליצירת קשרים בינאישיים הינו מולד. צורך אשר מתפתח וחשיבותו הולכת וגדלה במהלך החיים.
בגיל הינקות, בתקופה שבין גיל חודשיים לשנה, במקביל להתפתחות המוטורית, מתחילה להתפתח גם אינטראקציה עם הדמויות המשמעותיות. התינוק יוצר קשר עין ומופיע החיוך החברתי הראשון.
בגיל חצי שנה ניכרת אצל התינוק תחושת הפרדה ברורה בינו לבין סביבתו, ובין הסביבה לאחרים, הוא תופס שיש משהו אחר מחוצה לו, שעליו הוא יכול להשפיע באמצעות התנהגותו.
הוא מגיב למשחק החברתי "קוקו" תוך שהוא נהנה לגלות את עצמו בעיני האחרים וכן מגיב לתחילת יחסי "קח ותן", בהתפתחות השפה בשלב זה מתחיל להיווצר דו-שיח תקשורתי של קולות והגהים ומתפתחת היכולת לנטילת תור בקשר. חוויית האמון מתפתחת לנוכח יחסי הגומלין המתפתחים והלמידה שהוא יכול לתת אמון ולסמוך גם על כשריו שלו ולא רק של האחרים.
בין גיל 3-1 הילד נמצא בשלב ההתפתחותי השני עפ"י אריקסון. מבחינה התפתחותית לשלב זה אופיינית בשלותה של מערכת השרירים של השלד ושל הסוגרים. הילד מתחיל לקלוט את היותו נפרד ועצמאי. האני מתחיל לתקשר עם הסביבה על בסיס משמעת, בעיקר עם ההורים, סביב עניין הניקיון (גמילה). התמודדות מוצלחת עם שלב התפתחותי זה מניח את היסודות להשתלבות ולהבעה עצמית, וכן מקנה לילד את יכולתו לכבד את האוטונומיה של הזולת, לשמור על שליטה עצמית בלא פגיעה בערך העצמי ולהעניק לאחרים תמורה.
בגיל זה אין עדיין התעניינות במשחק משותף עם בני אותו גיל אלא עם מבוגרים בלבד. הילד יכול לשחק (עם צעצוע או חפץ) לבדו או ליד האחרים. משחק החיקוי נפוץ בשלב זה, הילדים רואים, קולטים ומחקים את סביבתם (מבוגרים, אחים גדולים וכדומה). משחקי החיקוי מפתחים יכולות של תיאום, תחושת אינטימיות והנאה ממשחק משותף. ילדים שישחקו אחד ליד השני בשלב זה, יהנו מלעשות ולשחק באותם דברים בו- זמנית.
בין גיל 5-3, תקופת גן הילדים, הילד נע מהמשחק (עם צעצוע) לקראת מפגש עם ילדים אחרים. בשלב זה הילד בודק את גבולות יכולתו, מעורר תשומת לב באמצעות דיבור ובאמצעים פיזיים. בשלב זה יש משמעות גבוהה מאוד לדרגת החופש שתינתן לילד לשחק ולפתח את סקרנותו ודמיונו בשטח המשחק. בשלב זה הילד קשוב לערכים של ההורים ולאיסורים שהם מציבים. איסורים מציאותיים, מאוזנים ושקולים יביאו לאני בשל ומאוזן, בעוד איסורים רבים וביקורת תתפתח לנוקשות ותחושות אשמה.
בשלב התפתחותי זה, הילד נהנה ממשחק בקבוצות קטנות. המשחקים בד"כ מחקים מצבים מחיי היומיום – משחקי אבא-אמא, רופא-חולה וכד'. המשחק מלווה במשחקי דמיון ובחלוקת תפקידים בין המשתתפים. תפיסתו של הילד היא עדיין אגוצנטרית ולכן החוקים והכללים למשחק נקבעים ע"י הילד וקשה לו לעמוד באופן קבוע בחוקי המשחק.
בין גיל 6 – 11, תקופת ביה"ס היסודי, נמצא הילד לפי אריקסון בשלב ההתפתחותי הרביעי. בשלב זה עובר הילד משלב הדמיון והמשחק לכניסתו הראשונה אל עולם המבוגרים. גיל זה הוא גיל המעבר משלב "האני" לשלב "האנחנו", ממסגרת חוקי המשפחה הבלעדיים למסגרת חוקי החברה המשותפים. הילד הולך לביה"ס, רוכש מיומנויות ומכשיר את עצמו לקראת המקום שיתפוס לאחר מכן בחברה. הילד לומד לחיות כחלק מחברה, שיש לה חוקי משחק זהים לכל המשתתפים. אם עד עתה שיחק הילד לפי החוקים המשתלמים לו, כעת הוא מקבל על עצמו את השוויוניות.
דרך הציונים הניתנים לו בבית הספר, לומד הילד מהי משמעותם של שכר ועונש והספק עבודה. הוא לומד את ההנאה שבעבודה וזוכה בהטבות תמורת התמדה. זהו שלב של היצירה הלא פורמאלית, וילדים מתחילים לבטא את כישרונותיהם בתחומים שונים.
המשחק בגיל זה משתנה באופיו בהתאם למין, שכן בתקופה זו מודגשים ביותר הבדלי המינים והיחסים הם בעיקרם חד- מיניים. הזמן החופשי מוקדש בעיקרו לחוגים יצירתיים, ספורט, ריקוד ונגינה.

אומנם כולנו עוברים שלבי התפתחות דומים, אולם יש לזכור שכל אחד מאיתנו נולד עם מאפייני אישיות שונים, עם טמפרמנט שונה, וכל אחד מאיתנו גדל בסביבה שונה. כל אלו משפיעים על הקצב ועל הצורך שלנו באינטראקציה חברתית. ישנם ילדים שמגיל צעיר מגלים צורך חברתי רב, לעומתם אחרים שצורך זה עולה רק בביה"ס היסודי ואפילו בתחילת גיל ההתבגרות. ישנם ילדים שיסתפקו בחבר או שניים, לעומת אחרים שנמצא אותם תמיד בחבורות. יש שנצמדים לחבר לאורך תקופה ארוכה ויש אשר מחליפים חברים בשלבים שונים של ההתפתחות.

חשיבותם של היחסים בין הילד לבין בני גילו

הסביבה החברתית של הילד הינה סביבה מרכזית ללמידת מושגים כמו הוגנות, הדדיות ושיתוף פעולה. בסביבה זו ילדים לומדים הרבה על נורמות וערכים חברתיים כמו חוקים חברתיים, מנהגים, תפקידי מין וכדומה. ההתנסות החברתית עם בני אותו גיל יכולה להשפיע רבות על מושג העצמי של הילד, על ביטחונו העצמי ועל יכולתו להתמודד עם בני אדם אחרים בעתיד.

מידת הצלחתו של הילד ליצור קשר חברתי בריא עם בני גילו היא אחד המנבאים החזקים להצלחה בשלבים מאוחרים יותר. היכולתלקיים אינטראקציות מהנות ומשמעותיות עם חברים בני קבוצת הגיל, מהווה מנבא מרכזי לבריאות הנפש ואיכות חיים   (well being). ילד בעל כישורים חברתיים  ראויים יסתגל טוב יותר למסגרות חדשות ויגיע להישגים טובים יותר בלימודים מאחר והישגים בלימודים מושפעים במידה רבה מיכולות רגשיות- חברתיות כגון עצמאות, יכולת לשתף פעולה, יכולת לקחת אחריות ויכולת לוויסות עצמי.
כאמור, היכולת החברתית ניכרת כבר בגיל שנתיים והיא מתפתחת ומשתכללת במרוצת השנים בהקשר של אינטראקציה עם קבוצת בני הגיל. ילדים שפיתחו יכולת חברתית טובה בגילאי הגן הצליחו לשמר יכולות אלה גם בשנות בית הספר.

קיים מעגל של היזון חוזר (feedback): ילדים בעלי יכולת חברתית גבוהה מוערכים על ידי חבריהם ועל ידי הגננת או המורה ולכן הם נוטים לפתח תחושת ערך עצמי גבוה שמאפשרת להם להמשיך ולשכלל את יכולות חברתיות אלו. לצערנו, מעגל זה פועל גם בכיוון ההפוך: ילדים בעלי יכולת חברתית נמוכה מוערכים פחות על ידי בני גילם ודמויות הסמכות ולכן יטו לפתח תחושת ערך עצמי נמוך. תחושה זו תוביל לביטחון עצמי נמוך, קושי ביצירת קשרים חברתיים, ביישנות, סגירות רגשית ולעיתים גם תוקפנות.

ילדים אשר מתמודדים עם קשיים חברתיים לעיתים קרובות זקוקים לסביבה חברתית חיובית אשר תסייע להם לשבור את המעגל השלילי ולצאת לדרך חדשה וחיובית יותר.

במרכז תמר פועלות קבוצות חברתיות אשר מיועדות לילדים הזקוקים לשיפור מיומנויות חברתיות ומאפשרות להם לשכלל את היכולת ליצור קשר עם האחר, משפרות את יכולות התקשורת הבין אישית ומאפשרות טיפוח תחושת ערך עצמי.

לפרטים והרשמה נוספים לחץ כאן