באנר: מאמרים

בעבר נחשבה ההתערבות התרופתית כיעילה ביותר לטיפול בסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD). ואולם, בעשור האחרון פורסמו מספר רב של מחקרים מבוקרים אשר הוכיחו את יעילות הנוירופידבק בטיפול בהפרעות קשב וריכוז.

הנוירופידבק כשיטת טיפול מבוססת על כך שהפרעות נוירופסיכיאטריות מתאפיינות באי רגולציות בפעילות החשמלית של המוח (הנמדדת ב EEG). בעוד שתרופות מתערבות כימית בפעילות הנוירוטרנסמיטורים במוח כדי להשפיע על הפעילות החשמלית שלו, הנוירופידבק מאתגר את המוח ועל ידי מתן תגובה חיובית לפעילות חשמלית רצויה ושלילית לפעילות שאינה רצויה יוצר שינוי אמיתי בפעילות המוחית, בעקבותיו נעלמים הסימפטומים של ADHD.

מרגע שהתבשרנו על השניים (או יותר), אנו מתחילים תהליך שונה של הסתגלות טכנית ורגשית:

"האם המעלית תספיק לעגלה כפולה? והמשכורת? האם הלב יוכל להכיל? הידים תוכלנה לטפל?"

יחד עם ילדינו נולדים גם תחושות הפיצול המתמיד בתשומת הלב והרגש, החשש לשבח ילד אחד מבלי לקפח את השני והצורך ליצור נפרדות תוך כדי שמירה על הביחד המיוחד של הילדים.

האם להורים מותר לקחת חופש? האם ילד שלא נוסע עם הוריו לחופשה יפתח חרדת נטישה?? האם חופשה של הורים משמעה טראומה לילדים???

לא ולא..... חופשה עם ילדים אינה 'חופש' עבור ההורים. אומנם מדובר בחוויה משפחתית ולה ערך מוסף חשוב ומרכזי בחיי משפחה - איסוף של חוויות מגבשות ומשמעותיות, הנאה מהשהייה הממושכת יחד, העמקת ההכרות ועוד. אבל זה לא מספק להורים את הצורך במנוחה, התאווררות ואיסוף כוחות שהינם נחוצים וחיוניים כל כך לכל אדם. במיוחד כשמדובר בהורים לילדים צעירים אשר הינם, מעצם הגדרתם, אנשים מותשים ועייפים: לילות מחוסרי שינה, בקרים אינטנסיביים, ערבים מתישים ותחושת מירוץ שהיא אינהרנטית לעיסוק ששמו הורות, במיוחד הם זקוקים לחופש ולתיחזוק הזוגיות.

האם פעוטות זוכרים?

הורים משקיעים רבות במציאת צעצועים אטרקטיבים לפעוטות, משקיעים מאמץ גדול עוד יותר במציאת פעילות משותפת לסוף השבוע ומשקיעים לא פחות במציאת בגדים יפים לחג... אך האם פעוטות בכלל זוכרים?? האם משהו מכל זה יישאר?

מהו משחק ?

לחוויה המשחקית ישנם גבולות המגדירים אותה. אנחנו יכולים 'להכנס לתוך משחק', והתחושה המתעוררת היא של שחרור מכבליה של המציאות החיצונית, כאילו נפרמים במקצת התפרים המחזיקים אותה. כך לדוגמה, אימא יכולה לקבל תפקיד של אריה מול הילד איתו היא משחקת, או לקחת על עצמה את תפקיד הילדה במשחק, ולעשות זאת מעמדות רגשיות שונות. היא יכולה להיות שם ולהסכים להיות 'אריה' או 'ילדה' למען המשחק של הילד, אבל קיימת גם האפשרות להיכנס לתוך הדמות, להפוך לרגע ולהיות כאילו-באמת אריה או ילדה.

מדריך משרד החינוך שפורסם לאחרונה, נועד לסייע לכם בהעצמת ילדכם כדי שיוכל לעבור מהמקום של "האיש שהיה", ל"איש שרצה להיות". חלק מרכז במעבר זה קשור במעבר מהשאלה "מה לא בסדר עם הילד?" ללשאלה "איך אני כהורה לילד עם הפרעות קשב וריכוז יכול להתבונן כל יום מחדש בילד שלי מעבר להגדרה המאבחנת אותו כבעל הפרעת קשב וריכוז?".

מהן מיומנויות חברתיות?
מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות חברתית הולמת.
התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האדם למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים.

מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי באופנים שונים: 

מה מעכב התפתחות של מיומנויות חברתיות?

הגורמים העומדים מאחורי קשיים חברתיים יכולים להיות שונים:
לעיתים אלו קשיים מצביים שמתעוררים סביב שינויים כמו מעבר דירה, שינוי המארג החברתי בעקבות כניסה של ילד חדש לכיתה, אירוע משפחתי או חברתי אשר משפיע על הילד וכדומה.

יחד עם זאת, פעמים רבות ליקוי במיומנויות חברתיות נובע מהסיבות הבאות:

רבות כבר נאמר ונכתב על החשיבות שבהכנת שיעורי הבית, על הדרך שבה מומלץ לשלב את הכנת השיעורים בסדר היום, על ארגון הסביבה הלימודית כמסייעת להכנתם, ועל גישות ההורים השונות- אלו שחשים אחריות מלאה על ההצלחה של ילדיהם, גם במחיר של מאבקים יומיומיים על הכנת שיעורי הבית והכנת השיעורים עבורם, ואלו שמאמינים כי עצמאות הילד חשובה מכל, והעונש שיקבל מהמורה כשלא יכין את שיעורי הבית לא פחות חשוב מעצם הכנת השיעורים עצמם.

מוכנות לכיתה א' אינה מתבטאת רק בתחום הלימודי בהכרת אותיות ומספרים, אלא בתחומים חשובים רבים – יכולת לשבת בכיתה ולהקשיב, כושר לעמוד בזמנים ובמשימות, רמה ורבלית הנדרשת ללימודים, ויכולות מוטוריות, חברתיות ורגשיות.

קנינו לילד כבר ילקוט, קלמר, עפרונות, מחדד וכל הציוד שצריך (וגם מה שלא צריך) לקראת יומו הראשון בבית הספר. אבל איך נדע שהילד באמת מוכן לכיתה א'? האם הוא מספיק בשל להיכנס למסגרת בית הספר? 

עמוד 1 מתוך 2